כלי יקר על במדבר י׳

« כלי יקר על במדבר ט׳:ז׳ כלי יקר על במדבר י״א:א׳ »

1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

2 עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃

3 וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

4 וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

5 וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃

6 וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃

7 וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃

8 וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

9 וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

10 וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חׇדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

11 וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃

12 וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃

13 וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

14 וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃

15 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃

16 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃

17 וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃

18 וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

19 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃

20 וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃

21 וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃

22 וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃

23 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃

24 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעוֹנִֽי׃

25 וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכׇל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃

26 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עׇכְרָֽן׃

27 וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃

28 אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃ ס

29 וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

30 וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃

31 וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃

32 וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהֹוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃

33 וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהֹוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃

34 וַעֲנַ֧ן יְהֹוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנׇסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ס

35 ׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃

36 וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ פ

פירוש כלי יקר על במדבר י׳

1 וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וְגוֹ׳. מִן פְּסוּקִים אֵלּוּ לָמְדוּ רז״ל שֶׁאוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, כִּדְאִיתָא בַּיַּלְקוּט בְּפָרָשָׁה זוֹ י תשכה וְיֵשׁ לְהָבִין מָה רָאוּ עַל כָּכָה לְפָרֵשׁ פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְנִרְאֶה שֶׁלָּמְדוּ זֶה מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר״ וְגוֹ׳, וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל עֵת צָרָה הָיוּ גּוֹזְרִין תַּעֲנִית וְהָיוּ תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין וְאוֹמְרִים מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּטוּר אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקע״ט. וְאוּלַי רְאָיָּתָם מִפְּסוּקִים אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה״ וְגוֹ׳. וְדוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּקִיעָה עוֹשִׂין כַּסֵּדֶר הַזֶּה וְגַם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּכְלָל. וּמִדְּקָאָמַר ״מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם״ בְּבֵי״ת, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בְּצוֹרֵר שֶׁהוּא תּוֹךְ הָאָרֶץ, וְזֶה יֵאוֹת לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ בְּשׁוֹפָר לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן הַצּוֹרֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, לְאַפּוֹקֵי סְתָם צוֹרֵר הוּא חוּצָה לָאָרֶץ. וְעוֹד, מָה לִי צוֹרֵר חִיצוֹנִי מָה לִי פְּנִימִי. וּלְפִי זֶה יָפֶה נִרְמַז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ סֵדֶר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

2 לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. כָּאן שׁוֹאֲלִים הַמְפָרְשִׁים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה יִתְרוֹ לָלֶכֶת עִמָּהֶם בְּהַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה, מָה הוֹסִיף לוֹ מֹשֶׁה כְּשֶׁאָמַר לוֹ שֵׁנִית ״וְהָיָה הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב ה׳ עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ״. וְעוֹד, לָמָּה קְרָאוֹ חוֹבָב עַכְשָׁיו. וְעוֹד, שֶׁאָמַר ״נֹסְעִים אֲנַחְנוּ״ וּ״לְכָה אִתָּנוּ״, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ, אוֹ תִּסַּע אִתָּנוּ. וְעוֹד, ״וַיֹּאמֶר לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי אֵלֵךְ״, תַּרְתֵּי ״אֵלֵךְ״ לָמָּה לִי. וּמָה שֶּׁאָמַר ״דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל״ – לְיִשְׂרָאֵל הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר.

3 וְנִרְאֶה שֶׁלְּשׁוֹן הֲלִיכָה נוֹפֵל עַל תְּנוּעַת הָרַגְלַיִם לְבַד, הַמַּעֲתִיקִין אֶת הָאָדָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף בִּהְיוֹתוֹ הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן דַּעְתּוֹ קְשׁוּרָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הָלַךְ מִשָּׁם. אֲבָל לְשׁוֹן נְסִיעָה, הַעֲתָקָה כּוֹלֶלֶת לְגוּפוֹ וּלְמַחֲשַׁבְתּוֹ מִכֹּל וָכֹל. כִּי מִטַּעַם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״ בראשית יב א, כִּי בַּהַתְחָלָה וַדַּאי מִסְתָּמָא עֲדַיִן נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּבֵית אָבִיו, וּלְסוֹף נֶאֱמַר שם יב ט: ״הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה״, תְּחִלָּה הָיָה הוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹסֵעַ הַנֶּגְבָּה, כִּי נַשַּׁנּוּ אֱלֹהִים אֶת כָּל בֵּית אָבִיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחוֹבָב״, הֶעְלִים מִמֶּנּוּ שֵׁם יִתְרוֹ, כִּי אוּלַי יַחֲשׁוֹב שֶׁקָּשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת יבמות מז:, כִּי כָל יָתֵר כְּנָטוּל דָּמֵי, וְעַל שֵׁם זֶה הוּא נִקְרָא יִתְרוֹ, וְאִם כֵּן מִסְתָּמָא לֹא יַקְרִיבוּהוּ כָּרָאוּי, עַל כֵּן שִׁנָּה שְׁמוֹ מִן יִתְרוֹ לְחוֹבָב לִרְמוֹז לוֹ עַל מָה שֶׁנֶּאֱמַר דברים י יט ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר״, שֶׁיִּהְיֶה חָבִיב עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן שָׁאַל מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ. וְאָמַר ״נֹסְעִים אֲנַחְנוּ״, כִּי לְגַבֵּי אֶצְלֵנוּ נִקְרָא נְסִיעָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָצָאנוּ מִשָּׁם, כִּי אֵין לָנוּ שָׁם נַחֲלָה וְכֶרֶם וּמִשְׁפָּחָה. אָמְנָם לְגַבֵּי דִּידָךְ נִקְרָא הֲלִיכָה מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ ״לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל״, רוֹצֶה לוֹמַר צִוָּה לָנוּ לְהֵטִיב עִם מִי שֶׁמִּדַּבֵּק בָּנוּ. וְשַׁיָּךְ בָּזֶה לוֹמַר ״עַל יִשְׂרָאֵל״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה יד א ״וְנִלְוָה עֲלֵיהֶם הַגֵּר וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב״, כִּי לְשׁוֹן ״עַל״ מְשַׁמֵּשׁ עַל הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעַל הָעִקָּר. ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ״, הָיָה חָרָה לוֹ שֶׁהִזְכִּיר לוֹ לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְחָשְׁדוֹ שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ עֲדַיִן מְשׁוֹטֶטֶת בְּאַרְצוֹ וּבִמְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ חֲבִיבָה עָלָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה מְסַלֵּק אֲפִלּוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכֹּל וָכֹל מִן אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְהָיָה לוֹ חֵשֶׁק מִכֹּל וָכֹל לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה.

4 וְעַל זֶה אָמַר ״כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ״, זֶה יִקָּרֵא הֲלִיכָה כְּשֶׁאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי לְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, כִּי אָז וַדַּאי תָּמִיד תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי מְשׁוֹטֶטֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה אֲשֶׁר נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בּוֹ. ״וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ״, מֵעוֹלָם לֹא חֲשַׁדְתִּיךָ שֶׁבְּשׁוּבְךָ לְבֵיתְךָ תִּשְׁכַּח הַמַּעֲמָד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֶלָּא דָּאַגְתִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי בְרָע הוּא, וְכָל הַחֲנִיּוֹת הֵם בִּתְרַעֲמוּת וּמַחֲלוֹקֶת וּתְלוּנָה, אוּלַי בַּעֲבוּר זֶה לֹא יַעֲלֶה בִּרְצוֹנְךָ לָשׁוּב אֶצְלֵנוּ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ״, כִּי בְּמִלַּת ״אוֹתָנוּ״ חָתַם כָּל הָעִנְיָן וּבָא לוֹמַר, יָרֵא אֲנִי פֶּן תִּהְיֶה הָעֲזִיבָה מֵאִתָּנוּ ״כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר״, וְ״עַל כֵּן״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, וְרוֹצֶה לוֹמַר עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ, שֶׁכָּל הַחֲנִיּוֹת הָיוּ בְּתַרְעוֹמֶת עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרֵי ה׳, עַל כֵּן אֲנִי דּוֹאֵג פֶּן לֹא תָּשׁוּב אֵלֵינוּ, וְאַף בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתְּךָ עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ לֵאמֹר, מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכּוֹנָה בְּשָׁלוֹם שָׁמָּה, לֹא כַּחֲנִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם בְּתַרְעוֹמֶת כָּאָמוּר. לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָנוּ אַל תַּעֲזֹב, כִּי בָּזֶה תִּהְיֶה מְזַכֶּה הָרַבִּים, וְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ עָלֶיךָ לִלְמוֹד קַל וָחוֹמֶר מִמְּךָ, שֶׁאִם אַתָּה עָזַבְתָּ אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ וּשְׂרָרָתְךָ וּבָאתָ לִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, קַל וָחוֹמֶר יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם״, וּזְכוּת הָרַבִּים יִהְיֶה תָּלוּי בְּךָ. ״וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ״, כִּי עִקַּר צוֹרֶךְ דָּבָר זֶה הוּא בִּהְיוֹתְךָ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ וּמַחֲשַׁבְתְּךָ מְשׁוֹטֶטֶת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ, בִּרְאוֹתְךָ קִלְקוּל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּינֵינוּ, וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין בְּיוֹתֵר אוֹתְךָ כְּדֵי לְזַכּוֹת הָרַבִּים. ״וְהָיָה הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב ה׳ עִמָּנוּ״, עַל יוֹשֶׁר מַעֲשֵׂינוּ, ״וְהֵטַבְנוּ לָךְ״, וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה סִבָּה אֶל תִּקּוּן עִנְיָנֵינוּ וּזְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בְּךָ, אִם כֵּן מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמְּךָ. וְאָז שָׁתַק יִתְרוֹ וְנֶעְתַּר לוֹ, כִּי זְכוּת הָרַבִּים גָּדוֹל.

5 וּבְדֶרֶךְ פְּשׁוּטוֹ, מִתְּחִלָּה הִבְטִיחוֹ בְּטוֹבָה גּוּפָנִית, בְּאָמְרוֹ ״וְהֵטַבְנוּ לָךְ״, וְלֹא הִזְכִּיר הַשֵּׁם, וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל כִּי אָמַר אֵלֵךְ אֶל אַרְצִי וְשָׁם יִהְיֶה לִי טוֹבָה הַרְבֵּה. וְאַחַר כָּךְ הִבְטִיחוֹ בְּטוֹבָה רוּחָנִית, שֶׁיִּהְיֶה מִכְּלַל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁנִּקְרְאוּ עֵינֵי הָעֵדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם״, וְאָמַר ״וְהָיָה הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב ה׳ עִמָּנוּ״, הִזְכִּיר הַשֵּׁם בְּטוֹבָה רוּחָנִית זוֹ, כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עָלָיו, וְנֶעְתַּר לוֹ. וְכֵן הָיָה לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קו. שֶׁמִּבְּנֵי יִתְרוֹ זָכוּ וְיָשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית כוּ׳, וּבְוַדַּאי הָיָה זֶה מֵהַבְטָחַת ״וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם״.

6 וַיִּסְעוּ מֵהַר ה׳ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קטז תוס׳ ד״ה פורענות, אוֹתוֹ הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי ה׳ וּבָרְחוּ מֵהַר ה׳ כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר, לָכֵן בָּרְחוּ לָהֶם מִיִּרְאָה פֶּן יוֹסִיף לָהֶם מִצְוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב, רְאֵה כַּמָּה הֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה, כִּי אַף בִּזְמַן הַמֶּרֶד הַזֶּה, אֲרוֹן בְּרִית ה׳ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. הֵמָּה מָרְדוּ בְּמִסְפַּר שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ מֵיטִיב עִמָּהֶם בְּמִסְפַּר שְׁלֹשֶׁת יָמִים. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁכָּתוּב בִּמְגִלַּת סְתָרִים, אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ ספרי עקב יא כב, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁהוֹלְכִין זֶה מִזֶּה, זֶה הוֹלֵךְ מִיל לַמִּזְרָח וְזֶה לַמַּעֲרָב, נִמְצָא שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין, כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב כִּי הֵמָּה נָסְעוּ מֵאַחֲרֵי ה׳ וְנָזוֹרוּ אָחוֹר דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים מִן הַשְּׁכִינָה, וּלְעֻמַּת זֶה גַּם אֲרוֹן בְּרִית ה׳ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם לְהִתְרַחֵק מֵהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נִמְצָא רִחוּק דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה יָמִים בֵּינֵיהֶם כְּדֵי לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה מִן הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר מָאֲסוּ בָהֶם.

7 וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁזֶּהוּ סוֹד נוּ״ן הֲפוּכָה. שֶׁבֵּין תֵּיבַת ״הַמַּחֲנֶה״ וּבֵין ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן״, כִּי נוּ״ן הֲפוּכָה אַחֲרוֹנָה מְרַמֶּזֶת עַל תְּלוּנָתָם ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״, כִּי נוּן הַיְינוּ דָּג, אֲבָל נוּ״ן רִאשׁוֹנָה רֶמֶז שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְדָגִים, שֶׁעִקַּר חַיּוּתָם בַּמַּיִם, עַל כֵּן כָּל דָּג פּוֹנֶה פָּנָיו לָשׁוּט לְתוֹךְ הַמַּיִם לִמְקוֹם חַיּוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם כִּי זֶה נִקְרָא פּוֹרֵשׁ מִמְּקוֹם חַיּוּתוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בָּהֶם בראשית מח טז ״וְיִדְגּוּ לָרֹב״, שֶׁיִּהְיוּ כַּדָּגִים הַלָּלוּ, כִּי עִקַּר חַיּוּתָם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבִיא רַבִּי עֲקִיבָא לְפַפּוֹס בֶּן יְהוּדָה כוּ׳ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה סא:. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹרְחִין מֵהַר ה׳ כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר הֲרֵי הֵם כְּנוּן דָּג הֶהָפוּךְ, הַפּוֹרֵשׁ מִמְּקוֹם חַיּוּתוֹ וּפוֹנֶה פָּנָיו אֶל הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל פָּנוּ פְּנֵיהֶם מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ מִמְּקוֹם חַיּוּתָם, וְעַל כֵּן הַנּוּ״ן הֲפוּכָה, כִּי הָפְכָה פָּנֶיהָ מִן פָּסוּק ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן״ וּפָנֶיהָ אֶל תֵּיבַת ״הַמַּחֲנֶה״, רֶמֶז אֶל הַזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נָסוֹגוּ אָחוֹר מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ וּפְנֵיהֶם אֶל הַמַּחֲנֶה, הַיְינוּ אֶל הָעָם, כִּי לְאַהֲבַת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּנֵי הַמַּחֲנֶה מִסְתַּגְּלִים בָּהֶם, וּכְדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמַּחֲנֶה הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף אֶל הַשְּׁכִינָה וּפוֹנֶה כָּל מְגַמַּת מַעֲשָׂיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חָשׁוּב בַּמַּחֲנֶה אוֹ שַׂר וְנָגִיד עֲלֵיהֶם.

8 וְזֶהוּ עִקַּר הַחֵטְא בֵּינֵינוּ הַמְסַבֵּב אֲרִיכוּת הַגָּלוּת, כִּי בְּרֻבָּם כֵּן פָּנוּ פְּנֵיהֶם מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ אֶל הַמַּחֲנֶה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת אֵינָן עוֹשִׂין לִשְׁמָהּ כִּי אִם כְּדֵי לְהִתְהַדֵּר בָּהֶם בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וְנָטוֹרֵי קַרְתָּא כְּאִלּוּ הֵם הֵם חָרוּבֵי קַרְתָּא, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁכֵּן הוּא וְאֵין אוֹמֵר הָשֵׁב, עַד אֲשֶׁר יַשְׁקִיף ה׳ וְיִרְאֶה וְיָסִיר רוּחַ זְנוּנִים מִקִּרְבֵּנוּ. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.

9 וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שבת קטז שֶׁשְּׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ הֵם סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל כֵּן מָנָה שִׁבְעָה סְפָרִים בַּתּוֹרָה. וְכִי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לֵאמֹר, הֲרֵי עִקַּר הַתּוֹרָה לְמִצְוֹתֶיהָ נִתְּנָה, וּבְסֵפֶר זֶה אֵין רֶמֶז לְשׁוּם מִצְוָה, אֶעֱנֶה אֲנִי חֶלְקִי וְאוֹמַר שֶׁלְמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עָשָׂה סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּמִצְוָה זוֹ תָּלוּי קִיּוּם הָעוֹלָם וְגוֹרֵם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות סד.: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פָּחוֹת אֶחָד, וְזֶה שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, נִמְצָא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן עָלֶיהָ, כִּי מִיָּד אַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בראשית א כז: ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, כְּתִיב שם א כח: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ״. כָּךְ עָשָׂה סֵפֶר מְיֻחָד מִמִּצְוָה זוֹ, לוֹמַר שֶׁהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף. וּמִמֵּילָא יֵדַע כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְמַלֹּאות הַמִּסְפָּר. וּרְאָיָה גְדוֹלָה לִדְבָרֵינוּ מִן פָּרָשַׁת מִתְאוֹנְנִים שֶׁסְּמוּכָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.

« כלי יקר על במדבר ט׳:ז׳ כלי יקר על במדבר י״א:א׳ »